כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ל׳

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה ל׳
1 דין מכה בעצם הגולגולת. ובו ב' סעיפים: בהמה או חיה שנתרוצץ רוב עצם גולגלתה בין ברוב גבהה בין ברוב הקיפה טריפה אע"פ שהקרום קיים:
2 נפחתה וחסר ממנה כסלע טריפה ואם ניקבה נקבים שיש בהן חסרון אם בין כלם כסלע שהוא שליש טפח טריפה: הגה אבל פחות מזה יש להכשיר אפילו בזמן הזה דלא חיישינן בבהמה לנקיבת קרום של מוח כך משמע בטור ובא"ו הארוך כלל נ"ד ובעוף המים כגון אווזא ובר אווזא רשב"א ותשובת הרא"ש כלל כ' סימן ט' אפי' לא ניקב העצם אלא כל שהוא טריפה ועוף היבשה שנשכתה חולדה בשיניה בראשה או שנגפה בעץ או באבן מניח אצבעו בצד הנקב ונועץ אצבעו שם או מכניס ידו לתוך פיה ודוחק שם אם לא בצבץ המוח ולא יצא מהנקב בידוע שלא ניקב קרום של מוח וכשרה ואם יצא טריפה: הגה ואנן אין בקיאין בבדיקת הטריפות ולכן יש להטריף אם ניקב עצם הגלגולת בכל שהוא בעוף אפילו בעוף דיבשה בשערים דמהרא"י שער ל"א ובא"ו הארוך כלל צ"ד:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ל׳
1 בהמה וה"ה עוף רק הואיל בעוף יש הבדל בעוף של מים בבקיעה גרידא טריף. לא ביקש הש"ע להאריך ונקט רק בהמה וחיה:
2 שנתרוצץ. יש בו לשון ריעותא וקרוב לשבירה ועדין לא נשבר ולכך נקט נתרוצץ אף דבגמ' נאמר נחבסה. וכן פי' הרד"ק על קנה רצוץ והרבה פירשו לשון סדק ושביר' ובכולם יש להחמיר:
3 רוב גובה וכו' רבו הפי' והט"ז פי' דמן העיני' עד קרנים שטח המשוך הוא גובה והקיף באותו מקום בכל הגלגלת נקרא רוב הקפו ולפעמים נחבטה באותו מקום גבוה מן עינים עד קרני' אבל בהיקף הגלגלת שלם וכן להיפך רוב מקיף גלגלת נחבס' אבל מקום שטח גבוה מן עינים עד לקרני' שלם ויש להחמיר ולטרוף בשניהם:
4 אע"פ שהקרום קיים היינו כל קרומ' תחתון ועליון ש"ך ופשוט דאין הטריפות מחמת קרום רק טריפות מחמת עצמן ולכך אפילו שחיה יב"ח טריפה דאין מועיל לודאי טריפות ודברי מהרש"ל בפי' א"ט סי' פ' צ"ע:
5 כסלע עיין פלתי במה משערין סלע אם בכל בהמה וחיה שעורו סלע רק בעוף משערין לפי ערך או לא דברו רק בראמי' גדולים: וגם נברא חסר יש לצדד להקל ולכך באווזות שיש לפעמים נקב בגלגלת ונבראו כך ואפשר אם משערין לפי ערך ראמים גדולים ה"ל שעורא זוטא מ"מ יש להקל כי בלא"ה גדולי מחברים לא פסקו הך דינא עיין פלתי:
6 נקבים וכו' דעת רבינו ב"י דשלם שבניהם מצטרף כמו בגרגרת סי' ל"ד והפר"ח מקיל ועיין פלתי שעשיתי סמו כי' לפר"ח:
7 שיש בהן חסרון אבל אין בהן חסרון לא מצרפי לרובא כמו בגרגרת ב"י והסכי' הפר"ח והש"ך גמגם ועי' פלתי כי לא הבנתי טוב מחלקותם וספקתם
8 כסלע אפי' מצומצם ודלא כפירוש משנה לרמב"ם עיין פלתי
9 שליש טפח והרב הש"ך הקשה דסלע מצומצם אינו כ"כ כיון דיותר מסלע הוא כך שיעורו לקמן סי' מ"ח וגם טען דחכמי מדות אמרו דהך שיעור' כל שיש בהקפו טפח רחבו ואלכסונו שליש טפח אינו מדוקדק רק ז' טפחים באלכסון בהקפו כ"ב טפחים ויש לדייק לחומרא ועי' מ"ש פלתי בישוב כ"ז:
10 טפח טפח הוא ארבעה אצבעות אגודלים וא"כ שליש הוא אצבע ושליש אצבע ואצבע הוא כפי מ"ש הרמב"ם בהל' ס"ת פ' ט' הלכה ט' באורך שני שעורות בריווח ורוחב ז' שעורות בינונים בדוחק:
11 בכל שהוא וכו' דקרומה רך ונשבר העצם נפסק קרום ובאווזת שיש להם נקב בגלגלת ולא בקרום והם מסוימין שהנצו' על ראשם גבוהים במקום ההוא שקורין בל"א שעפליך רבו המתירין והאוסרין ואני הארכתי בזה בפלתי ובררתי שיעור איסר שיש לשער בעוף לפי ערך בהמה והעלתי במקום דליכא פסידא דיש להחמיר אם לא שהאווזא כבר חיה יב"ח או הטילה ביצים אז המיקל לא הפסיד ות"ח יחמיר לעצמו:
12 בכל שהוא בעוף היינו בדלא שהה יב"ח או ביצים ואם הגלגלת יש בו נפוח ולאחר שחתכו הנפוח הוא שלם כשר: